חניון רעים - אתר ההנצחה

"לנצח נזכור אתכם, עם האור והשמחה שנדמו לעד"

מתחם האמבולנס

מתחם האמבולנס הוקם בנקודה שבה עמד אמבולנס האבטחה הרפואית של פסטיבל נובה, והוא מוקדש להנצחת הנרצחים והנרצחות שמצאו בו את מותם בבוקר 7 באוקטובר 2023.

המתחם תוכנן והוקם על ידי האמן אמיר חודורוב, יוזם אתר ההנצחה ומנהלו, יחד עם שותפיו ליצירת מיצגי הזיכרון באתר, ז׳וז׳ו רביע ויוחאי ריבלין. סיפור המתחם מובא לפניכם מנקודת מבטו של אמיר.

בזמן פלישת מחבלי החמאס לשטח המסיבה, הפך האמבולנס למקום מסתור עבור עשרות בני אדם שניסו להציל את חייהם. המחבלים שגילו את המסתתרים ירו לעברם, השליכו רימונים, ולבסוף שיגרו טיל RPG שהעלה את האמבולנס ואת כל הלכודים בו באש. אירוע שהעניק לו מאוחר יותר את הכינוי "אמבולנס המוות".

עוצמת השריפה הקשה טשטשה את ממצאי הזירה והקשתה היטב על מלאכת הזיהוי. רק בתום תהליך מורכב וממושך, שנמשך גם לאחר הקבורה הראשונית, הושלם זיהוים של כל הנרצחים והם הובאו לקבורה ראויה.

לזכר הנרצחים והנרצחות ב"אמבולנס המוות":

אלינה פלחטי
אליקים שלמה ליבמן
אלכסנדר סמוילוב
אריק (אריה) פרץ
בר תומר
ויקטוריה גורלוב
זיו פרנקל
רב־סמל בכיר יוליה ווקסר דאונוב
ליאור עטון
לין דפני
מוריה אור סוויסה
מתן (קידו) אלמלם
נעם שלום
קארין ז׳ורנו
רות הודיה פרץ
שיר חנה ג׳ורג׳י
שני גבאי
שרונה שמוניס הראל

הבקשה שהייתה לראשית ההנצחה

ב־21 בינואר 2024 הצבתי ברחבת הריקודים את הקולאז׳ הראשון, ובו תמונותיהם של 375 נרצחות ונרצחים. זה היה צעד ראשון בהקמת אתר ההנצחה, והקולאז׳ היה אז קטן בהרבה מכפי שהוא כיום. במהלך העבודה במקום פגשתי את ענבל ודורון ז׳ורנו, הוריה של קארין ז׳ורנו ז״ל. המפגש עמם הוביל להקמת ההנצחה במתחם האמבולנס.

קארין הגיעה למסיבה כשרגלה שבורה, לאחר שחבריה שכנעו אותה להצטרף ואמרו שבלעדיה המסיבה לא תהיה אותו הדבר. הוריה סיפרו לי שהיא הייתה בין הנרצחות והנרצחים שמצאו את מותם באמבולנס שהועלה באש. כל שנותר מגופה היו שתי שיניים, והן שהובאו לקבורה.

עבור ענבל, אמה של קארין, המקום שבו איבדה בתה את חייה הוא גם מקום קבורתה. היא ביקשה שאציב בדיוק בנקודה הזאת שלט לזכרה. בחרתי בתמונה גדולה שבה קארין נראית מחייכת, כדי שפניה ייראו למרחוק ויזמינו את המבקרים להתקרב ולהכיר אותה. מתוך כבוד לבקשתה של ענבל ולמשמעות העמוקה שיש למקום עבורה, השלט הראשון שהצבתי שם נותר במקומו עד היום.

המפגש עם ענבל ודורון היה נקודת הפתיחה להקמת ההנצחה במתחם האמבולנס. אל תמונתה של קארין נוספו בהדרגה תמונותיהם של יתר הנרצחות והנרצחים, וכך נוצר מתחם האמבולנס. כל תמונה שנוספה הביאה עמה פנים, שם וסיפור חיים, ויחד הן שומרות את זכרם במקום שבו איבדו את חייהם.

error: תוכן האתר מוגן