ההנצחה בחורש מוקדשת למי שהיו במסיבת הנובה בבוקר השבעה באוקטובר, הצליחו להימלט מחניון רעים עם תחילת המתקפה, אך נרצחו בהמשך בדרכים, במיגוניות, במכוניות ובשטחים שסביב.
כשהתחלתי להקים את אתר ההנצחה, היה לי ברור שגם מי שנמלטו מן החניון ונרצחו מחוץ לגבולותיו צריכים לקבל בו מקום. בעוד שחלק מהמיצגים באתר ניצבים במקום שבו התרחשו האירועים עצמם, עבור רבים מהנרצחים והנרצחות לא הייתה נקודה אחת ברורה שאליה ניתן היה לחבר את ההנצחה.
את המקום עבורם מצאתי בחורש. בזמן המסיבה שימש האזור ללינת המבלים, ובין העצים נפרשו האוהלים שבהם ישנו בלילה שלפני המתקפה. הבחירה להנציח אותם דווקא כאן מחזירה את סיפורם אל המקום שבו שהו יחד, בשעות האחרונות שלפני שהכול השתנה.
