HE | EN

HE EN

מכולת האשפה הצהובה

המיצג הוקם בשיתוף יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז״ל, שנרצח במכולת האשפה הצהובה בבוקר 7 באוקטובר. המכולה המוצבת באתר היא המכולה המקורית שבה הסתתרו 16 צעירים וצעירות במשך כחמש שעות. בתוכה מוצגות תמונותיהם, מחייכים ומלאי חיים, לצד ההתכתבויות שניהלו בזמן שהסתתרו בה. ההודעות מתעדות את אותן שעות כפי שחוו אותן, את הפחד והזעקות לעזרה, את התקווה לחילוץ וההמתנה לנס, ולצדן מילות אהבה ופרידה ששלחו להורים, לאחים, לחברים ולבני הזוג. הצבת פניהם המחייכות לצד ההתכתבויות הופכת את המכולה מעדות לאסון שהתרחש בה למקום שמספר את חייהם ומנציח את מי שהיו.

העבודה על המיצג החלה במרץ 2024, כאשר יצאנו יורם ואני להתחקות אחר גורלה של המכולה המקורית. יורם הצליח לאתר אותה אצל קבלן האשפה, ולאחר שנמצאה רכשנו מכולה חדשה ומסרנו אותה לקבלן תמורתה. כך יכולנו להשיב את המכולה למקומה ולשמר אותה כחלק מאתר ההנצחה. לתהליך יצירת המיצג הצטרפו גם האחים יוחאי וינון ריבלין, שאיבדו את אחיהם גדעון הראל (גיגי) ואביעד ריבלין ז"ל באזור המכולה. יוחאי, מסגר במקצועו, בנה את מסגרות הברזל שעליהן הוצבו תמונותיהם של הנרצחים וההתכתבויות מאותן שעות.

כחלק מתהליך יצירת המיצג נפגשתי עם הניצולים ובני המשפחות, ביקשתי לאפשר לניצולים לספר בעצמם את מה שהתרחש בתוך המכולה, תהליך איסוף העדויות היה קשה ומטלטל. באמצעותם ויחד עם בני המשפחות, למדתי להכיר את האנשים שמאחורי הסיפור: את רון, חייכן, אוהב חיים ואוהד מושבע של בית"ר ירושלים; את התאומות עמית ושני, שאחת מהן נרצחה והשנייה ניצלה כשהיא פצועה; את הדר פרינץ, עם החיוך הכובש ושמחת החיים; את ענבר, שעיניה הבורקות מספרות כל כך הרבה; את אלירן ומאיה, זוג מאורס שכבר קבע את מועד חתונתו; את דויד ונועם, שתכננו את חייהם המשותפים, דויד נרצח ונועם ניצלה פצועה; את יפתח טוויג, שגם ברגעים הקשים ביותר שמר על קור רוח ופעל כדי להציל אחרים; ואת אליקין נזרוב, בן יחיד להוריו, אדם טוב לב שתמיד ביקש לעזור לאחרים.
מתוך 16 הצעירים והצעירות שהסתתרו במכולה, תשעה נרצחו ושבעה ניצלו. חלק מהניצולים נפצעו מירי, וכולם נשאו עמם את הטראומה של אותן שעות ארוכות, שבהן הסתתרו בחום, מתחת לשקיות האשפה שנזרקו למכולה במהלך המסיבה, והמתינו לנס.
ב־7 באוגוסט 2024 הוחזרה המכולה לנקודה שבה עמדה בבוקר השבעה באוקטובר והפכה לחלק מאתר ההנצחה. השבתה למקום הייתה גם שלב משמעותי בהתפתחות האתר ובשיתוף הפעולה עם קק"ל, שבעקבותיו החלו במקום עבודות התשתית לקראת המשך הקמתו וקיום טקס יום השנה.
לזכר תשעת הנרצחים במכולת האשפה הצהובה:
אילקין נזרוב ז״ל | אלירן מזרחי ז״ל | דוד נאמן ז״ל | הדר פרינץ ז״ל | יפתח טוויג ז״ל | מאיה ביטון ז״ל | עמית לוי ז״ל | עינבר שם טוב ז״ל | רון יהודאי ז״ל

אירועי בוקר ה-7 באוקטובר במכולת האשפה הצהובה
בשעות הבוקר, עם תחילת ירי הרקטות, הופסקה המסיבה ואלפי המבלים החלו לעזוב את המתחם. בסביבות השעה 08:15 הגיעו מחבלי חמאס לאזור הכניסה לחניון רעים ופגעו בכוח המשטרה ובכלי רכב שניסו לצאת מהחניון. צעירים וצעירות שנמלטו בחזרה אל שטח המסיבה חיפשו מחסה, וחלקם הסתתרו בתוך אחת משתי מכולות האשפה הצהובות שהוצבו במתחם ובסביבתה.
בתוך המכולה הסתתרו: רון יהודאי, גלעד ממן, רז דיכטר, נועם בן דוד ובן זוגה דוד נאמן, מאיה ביטון ובן זוגה אלירן מזרחי, הדר פרינץ, שירה קטוביץ, יפתח טוויג, אילקין נזרוב, נעמה גל, ליאור סולימני, האחיות התאומות שני ועמית לוי, עינבר שם טוב ויונתן מרקו.
בסביבות השעה 09:20 הגיעו מחבלי נוח'בה לאזור ופתחו באש לעבר מי שהסתתרו בסביבת המכולה. הצעירים והצעירות שבתוכה הצטופפו בין שקיות האשפה וניסו לשמור על שקט כדי שלא להתגלות. במשך שעות הם שמעו את הירי, הצעקות והמתרחש מחוץ לדפנות המכולה, בזמן שהם ממתינים לחילוץ ומקווים שלא יימצאו.
בשעה 11:47 נכנס מחבל למכולה ופתח באש לעבר המסתתרים. תשעה מהם נרצחו ושבעה שרדו, חלקם לאחר שנפצעו מהירי.

error: Content is protected !!