סיפור הקמת האתר
בשבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה, אלפי מבלים הגיעו לחגוג ולרקוד בפסטיבל הנובה והמאשרום שהתקיים בחניון רעים, ובמסיבת הפסיידאק שנערכה בשטח שבין נירים לניר עוז. באותה עת התכנס צוות הפקת מידברן למפגש הכנה בחוות טל אור, בין רעים לאורים. בשעות הבוקר המוקדמות פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית נגד ישראל. בחסות ירי כבד של רקטות, חדרו אלפי מחבלים חמושים מרצועת עזה לשטחה של ישראל, ופשטו על בסיסי צה"ל יישובים אזרחיים, ומתחמי המסיבות.
חניון רעים, שעד אותו בוקר היה מרחב של שמחה, אהבה וחופש, הפך בתוך זמן קצר לאחת מזירות הטבח הקשות שידעה מדינת ישראל. מאות אזרחים, שוטרים וחיילים נרצחו באכזריות ו־44 בני אדם נחטפו לרצועת עזה.
מיוזמה כואבת למפעל הנצחה לאומי
עוד בטרם התברר גורלם של כלל הנעדרים והחטופים, החלו משפחות שכולות וחברים לפקוד את השטח המפויח והמדמם. שבורי לב, הם ביקשו להותיר במקום זכר ליקיריהם. בזה אחר זה ננעצו באדמת רחבת הריקודים שלטים מאולתרים שנשאו את תמונות הנרצחים והנרצחות, וכך החלה להתהוות במקום ההנצחה הראשונית. אולם גם כשסימני הזיכרון הראשונים החלו למלא את הרחבה, נותר השטח חשוף, צרוב בכאב וללא יד ממלכתית מכוונת.
ב־31 בדצמבר 2023, במהלך עבודתו על פרויקט המורשת של שכונת התקווה בבית דני בתל אביב, פגש אמיר במקרה את סיגל שמר, אמו של רון שמר ז״ל, שנרצח במיגונית גמא מערב לאחר שנמלט משטח מסיבת הנובה. בשיחה ביניהם עלתה השאלה כיצד אפשר להנציח מאות בני אדם, מכל חלקי החברה הישראלית, אשר שאינם משתייכים לקהילה מקומית אחת. מתוך השאלה הזו נולד הרעיון לאחד את פניהם בקולאז׳ אחד, שיעניק להם מקום משותף בזיכרון. עבור אמיר היה זה רגע ששינה את מסלול חייו והוביל אותו להקדיש את זמנו ואת יצירתו להקמת אתר ההנצחה.
ימים ספורים לאחר מכן, בראשית ינואר 2024, הציב אמיר ברחבת הריקודים קולאז׳ גדול ובו מאות דיוקנאות של הנרצחים והנרצחות. כבר אז התגבשה הדרך שתנחה את המשך עשייתו. במקום להתמקד באופן שבו נרצחו, בחר לספר מי היו בחייהם, מה אהבו ועל מה חלמו. לשם כך יצר קשר עם משפחותיהם, צפה באלפי תמונות וסרטונים והקשיב לחברים ששיתפו אותו בזיכרונותיהם. יחד עם המשפחות נכתבו הטקסטים המספרים את סיפורו האישי של כל אחד ואחת.
באותו יום נוצר גם החיבור הרשמי עם קק״ל, שקיבלה על עצמה אחריות לשטח המשתרע על כ־240 דונם, מהם הוקצו כ־90 דונם לאתר ההנצחה. השותפות עם קק״ל אפשרה לפתח את ההנצחה הראשונית שנוצרה במקום לכדי אתר מסודר, נגיש ועמיד, שישמר את הסיפורים לאורך שנים ויקבל את פניהם של המבקרים הרבים שהחלו להגיע למקום.
עשייה משותפת שצמחה מתוך הכאב
האתר כולו נבנה וממשיך להתפתח בזכות השותפות העמוקה בין אמיר, מאיר זוהר וג׳וג׳ו רביע, בזכות עשייתם ההתנדבותית ומסירותם יוצאת הדופן.
מאיר זוהר, אביה של בר זוהר ז״ל שנרצחה במסיבת הנובה, קיבל על עצמו את ניהול האתר מטעם המשפחות השכולות ואת הקשר השוטף בינן לבין אמיר וקק״ל.
ג׳וג׳ו, אביהם של נועם ויובל רביע ז״ל, שנרצחו במסיבת הפסיידאק לצד כלתו של ג'וג'ו – נוי זעפרני ז״ל, הביא עמו את הידע והמיומנות בעבודות הברזל. במסגרייה בביתו במושב ישע, ג׳וגו ואמיר תכננו ויצרו את מסגרות הברזל המורכבות המשמשות בסיס לבניית המייצגים.
מאז פועלים השלושה ללא הפוגה להקמתו ולפיתוחו של האתר. השלטים המאולתרים שהוצבו באדמה הוחלפו בהדרגה בלוחות אחידים, עמידים בפני פגעי מזג האוויר. על כל לוח מופיעים בעברית ובאנגלית תמונות וסיפור חייהם של הנרצח או הנרצחת, כפי שנכתבו בידי משפחותיהם. לצד הלוחות נבנו מיצגים ומרחבי הנצחה נוספים, אשר התחברו בהדרגה לאתר הנצחה שלם.
העשייה המשותפת מלווה בכאב ובדמעות, אך גם ברגעים מרגשים שחולקים השלושה עם המשפחות ועם המבקרים הרבים הפוקדים את האתר. בכל מפגש עם משפחה, בכל סיפור שמקבל מקום ובכל מבקר שעוצר להכיר את האדם שמאחורי התמונה, ממשיכה להתממש המטרה שלשמה הוקם האתר: לשמור את זכרם של הנרצחים והנרצחות ולהמשיך לספר את סיפור חייהם, ושיהיו ״מצפן מוסרי וערכי לכולם״ לפי חזונו של אמיר.
יוני 2025 | הוקרה לאומית – אות הנשיא להתנדבות
בחודש יוני 2025 הוענק לאמיר חודורוב אות הנשיא להתנדבות מידי נשיא המדינה, לצד 18 יחידים וארגונים מצטיינים נוספים. האות הוענק לו על פועלו יוצא הדופן, עשייתו הבלתי פוסקת ומסירותו העמוקה למשפחות השכולות. קבלת האות ביטאה הכרה ממלכתית בחשיבותו הלאומית של אתר ההנצחה ובתרומתו לחוסן הקהילתי ולתהליכי הריפוי של מאות משפחות ומאות אלפי אזרחים.
2025–2026 | מוקד עלייה לרגל לאומי ומבט לעתיד
אתר ההנצחה בחניון רעים הפך לאתר המתויר ביותר בישראל ולמוקד עלייה לרגל עבור מבקרים מהארץ ומהעולם. מדי יום פוקדים אותו בין 7,000 ל־10,000 מבקרים, ובהם בני משפחות, חיילים, תיירים, תלמידי תיכון, ומשלחות רשמיות. יחידות צה״ל וגופי ביטחון נוספים מקיימים באתר ימי מורשת, כחלק מהעמקת ההיכרות עם אירועי 7 באוקטובר ועם סיפוריהם של הנרצחים והנרצחות.
מימון, תמיכה ושותפים למשימה הלאומית
הקמתו והתפתחותו של אתר ההנצחה התאפשרו בראש ובראשונה בזכות מחויבותו האישית יוצאת הדופן של האמן אמיר חודורוב, שהשקיע מכספו הפרטי כ־4.5 מיליון ש״ח. לאחר החזר חלקי מכספי תרומות, סכום תרומתו האישית של אמיר בהקמת האתר עומד על כ־1.5 מיליון ש״ח.
מפעל ההנצחה הלאומי מנוהל ונתמך בשיתוף עם:
קרן קיימת לישראל (קק״ל): בעלת הקרקע ושותפה מרכזית בפיתוח האתר. קק״ל מנהלת את התשתיות הפיזיות ואת שטחי היער ומשקיעה משאבים רבים בהקמת האתר ותחזוקתו.
קרן עמק חפר (חל״צ): מובילה ומנהלת, יחד עם נציגי המשפחות, את קמפיין גיוס התרומות, וכן מפקחת ומלווה את יישומן של תוכניות ההשקעה.
עמותת קהילת שבט הנובה: תורמת לפיתוח האתר, בשיתוף עם מאיר זוהר מובילה את הפעילויות המיועדות למשפחות ואת טקס הזיכרון המרכזי המתקיים מדי שנה ב־7 באוקטובר.